החלטה בתיק בש"פ 5037/13

           ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (כב' השופט צ' קאפח) מיום 3.7.2013 שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

1.        נגד העורר, יליד 1983, הוגש ביום 24.4.2013 כתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון לאינוס, בעילה אסורה בהסכמה ותקיפה ואיומים כלפי בת זוגו, קטינה ילידת 1996 (להלן: המתלוננת). על פי המתואר בכתב האישום, המתלוננת עבדה בשנת 2011 בפיצרייה שבבעלות העורר. בסוף אותה שנה היא עברה להתגורר עמו בדירתו בגבעתיים  והשניים קיימו מערכת יחסים זוגית, שנמשכה עד לחודש אפריל 2013. על פי כתב האישום, במהלך אותה התקופה ובטרם מלאו למתלוננת שש-עשרה שנים, בעל אותה העורר מספר רב של פעמים וכן תקף אותה במכות, סטירות ובעיטות בהזדמנויות רבות. עוד על פי כתב האישום העורר איים על המתלוננת מספר רב של פעמים במהלך אותה התקופה כי ירצח אותה אם תבגוד בו או תעזוב אותו. כתב האישום מוסיף ומגולל מסכת של אירועים שהתרחשו, על פי האמור בו, לאחר שהמתלוננת ביקשה להיפרד מהעורר בחודש אפריל 2013 ושבה לבית אמה ברמת-גן. כך מתואר כי בעקבות ניסיונה להיפרד ממנו אמר העורר למתלוננת במספר מקרים כי ירצח אותה, כי היא "בן אדם מת" משום שעזבה אותו וסירבה להיפגש עמו ולענות לשיחות טלפון ממנו, וזאת בכוונה להפחידה. בין היתר מתואר בכתב האישום כי ביום 11.4.2013 התקשר העורר למתלוננת ואיים עליה שאם לא תרד לפגוש אותו, הוא ירצח אותה, וכי בשל חששה ירדה המתלוננת מבית אמה ופגשה בעורר, ששב ואיים עליה ברצח. עוד מתואר כי לאחר שנודע לעורר ביום 15.4.2013 מפי אחת מחברותיה של המתלוננת ששתו עמה לשוכרה כי היא אינה חשה בטוב הוא הגיע למקום הימצאה ואסף אותה במונית של אביו. הקטינה ביקשה לשוב לבית אמה, אך העורר הסיע אותה לחוות סוסים בבני ברק (להלן: החווה) ושם הוביל אותה לחדר צדדי, נעל את הדלת והגיף את הווילונות וביקש ממנה לקיים עמו יחסי מין. המתלוננת סירבה ובתגובה לכך הדף אותה העורר לעבר המיטה, היכה אותה בכל חלקי גופה, החל לחנוק אותה, סתם את פיה ואיים עליה כי ירצח אותה. המתלוננת ניסתה להתנגד אך העורר לא חדל מלהכות אותה בחוזקה ולאיים עליה, וחרף תחנוניה ניסה להפשיט אותה, נגע באיבר מינה ונישק אותה בכוח. המכות שהיכה אותה גרמו לשטפי דם ברגליה ובידיה של המתלוננת אך סמוך לשעה 3:30 לפנות בוקר עלה בידה לברוח מהחווה. העורר רדף אחריה, תפס אותה בחוזקה ואיים על חייה אך למרבה המזל חלפה במקום ניידת משטרה והמתלוננת הצליחה לחמוק מהנאשם ולהגיע אליה.

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו מיום 8.5.2013 קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ש' דותן) כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת האישומים נגד העורר וכי העבירות המיוחסות לו מקימות עילת מעצר, אך הורה על עריכת תסקיר בעניינו לשם בחינת אפשרות לשחררו לחלופת מעצר, תוך שהוא מציין את עברו הפלילי של העורר ואת העובדה שהעבירות בוצעו לכאורה בעת שנשא בעונש של עבודות שירות. ביום 4.6.2013 הוגש תסקיר (להלן: התסקיר הראשון), בו צוין כי חרף התרשמותו של שירות המבחן מכך שניתן יהיה להפחית את הסיכון הנשקף מהעורר באמצעות חלופה סמכותית והדוקה והרחקתו מהמתלוננת, לא ניתן יהיה להשלים את התסקיר מבלי לקיים שיחה עם המתלוננת או לקבל מידע בעניינה על מנת לשלול סיכון לפגיעה חוזרת בה. שירות המבחן ציין בהקשר זה כי נוכח היותה של המתלוננת קטינה הוא אינו ערוך למפגש עמה וכי אם המתלוננת סירבה למסור את כל הפרטים לצורך יצירת קשר עמה. לפיכך לא התאפשרה קבלת תמונת מצב מלאה בעניינה ובעניין הדינמיקה הזוגית בינה לבין העורר מאז מעצרו. בתסקיר צוין עוד כי לעורר עבר פלילי, הכולל עבירות רכוש, סמים ואלימות, וכי ריצה מאסר בן עשרה חודשים וכן עבודות שירות. עוד צוין כי כיום תלויים ועומדים נגד העורר ארבעה תיקים פתוחים בגין עבירות של תקיפה, איומים וסמים. אשר לקשר הזוגי עם המתלוננת צוין בתסקיר כי העורר רואה אותו כמשמעותי וביטא דאגה ואכפתיות כלפי המתלוננת, אך לצד זאת ניכרת התנהלות שתלטנית ותלותית. שירות המבחן הוסיף כי העורר טשטש את החלקים הפוגעניים בהתנהגותו והתקשה להבין את הבעייתיות הכרוכה בה. אשר למפקחים שהוצעו (הוריו הגרושים של העורר), התרשם שירות המבחן כי הם מהווים דמויות משמעותיות וסמכותיות עבורו ומבינים את משמעות הפיקוח והעריך כי יוכלו לסייע בהבטחת שמירת התנאים המגבילים של חלופת המעצר על ידו.

           לאחר קבלת התסקיר הראשון הורה בית המשפט המחוזי ביום 9.6.2013 (כב' השופט ר' בן יוסף) על עריכת תסקיר משלים הכולל שיחה עם אמה של המתלוננת והוא הוסיף וציין כי יש לדבר עם המתלוננת עצמה על מנת לקבל את עמדתה. בית המשפט ציין עוד כי המעשים המיוחסים לעורר מקימים עילת מעצר וכי נוכח חומרתם יש קושי לשחרר את העורר לחלופה והביע ספק אם בנסיבות אלה ונוכח עברו של העורר, ניתן לקבל את עמדת שירות המבחן לפיה הוריו יוכלו להבטיח את תנאי החלופה שייקבעו. בעקבות החלטה זו הוגש ביום 17.6.2013 תסקיר משלים בו ציין שירות המבחן כי שוחח עם אמה של המתלוננת, והיא תיארה את התנגדותה לקשר הזוגי בין העורר למתלוננת בעיקר בשל פער הגילאים ביניהם. האם טענה עוד כי העורר ניסה ליצור קשר עם המתלוננת מבית המעצר וביטאה חשש להתנהגות אלימה מצדו אם ישוחרר, בפרט נוכח קרבתה הגאוגרפית של החלופה המוצעת לביתה. לפיכך, לא בא שירות המבחן באותו התסקיר בהמלצה לשחרר את העורר ממעצר. ביום 19.6.2013, בעקבות התסקיר המשלים, ניתנה החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד' רוזן), שהורה לשירות המבחן לשוחח עם המתלוננת על מנת לקבל את עמדתה וליתן תסקיר משלים נוסף. בתסקיר המשלים הנוסף, מיום 23.6.2013, שב שירות המבחן והדגיש כי אינו בעל הכשרה, ידע או ניסיון מתאימים לשם שיחה עם המתלוננת הקטינה, וכי שוחח עם אמה ועם המפקחים שהוצעו והגיע למסקנה כי הסיכון הנשקף מהעורר אינו מאפשר את שחרורו ממעצר.

3.        לאחר הדברים הללו קיבל בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 3.7.2013 את בקשת המשיבה והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, היא ההחלטה נושא הערר. בית המשפט ציין בהחלטתו כי קיומה של תשתית ראייתית לכאורית נקבע בהחלטות הקודמות בעניינו של העורר וכי העבירות המיוחסות לו מקימות עילת מעצר. אשר לבחינת חלופת מעצר קבע בית המשפט כי כלל התסקירים שהוגשו בעניינו של העורר נחתמו בהמלצה שאין לשחררו ממעצר, וכי הגם שבתסקירים הראשונים נקבע כי יש לבחון אפשרות כזו לאחר שיחה עם המתלוננת, עולה משלושת התסקירים כי אין לשלול את הסיכון לפגיעה בה מצדו. בית המשפט הוסיף וציין כי לא עלה בידי שירות המבחן לשוחח עם המתלוננת, כי עיין בהודעות המתלוננת במשטרה ולמד מהן על "אווירת הפחד והאימה" שבה היא שרויה, והסיק כי שחרורו של העורר ממעצר עשוי להביא לנסיגה במצבה של המתלוננת והדבר, כך בית המשפט, מהווה שיקול לעניין מעצרו של העורר. נוכח כל האמור הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, בהדגישו את ה"אובססיה" שלו כלפי המתלוננת, את עברו הפלילי ואת תחושת חוסר הביטחון שתהיה מנת חלקה אם ישוחרר.

4.        מכאן הערר, בו טוען העורר כי שגה בית המשפט בכך שלא נתן משקל ראוי לתסקיר הראשון שהמליץ לדבריו לשחררו לחלופת מעצר והתייחס ליכולתו להתמיד בעבודה ולחשיבות הקשר הזוגי עם המתלוננת עבורו. העורר מוסיף וטוען כי בית המשפט קמא התעלם בהחלטתו מהחשיבות שיוחסה בתסקירים ובאמירות בית המשפט בדיונים ובהחלטות קודמות לקבלת עמדתה של המתלוננת, וכן מהתבטאויותיו החיוביות של בית המשפט כלפי שחרורו לחלופת מעצר. לטענתו, משלא עלה בידי שירות המבחן ליצור קשר עם המתלוננת על מנת לגבש את עמדתו, לא היה מקום להעדיף את התסקירים המאוחרים על פני התסקיר הראשון ואף לא היה מקום בהקשר זה להסתפק בקבלת עמדתה של האם בשיחה טלפונית. ביחס לעמדת האם טוען העורר כי בחקירתה במשטרה היא התייחסה בחיוב לקשר בין בני הזוג, ואילו בשיחה עם שירות המבחן טענה כי התנגדה לקיומו של הקשר הזוגי. לפיכך טוען העורר כי הסתמכות שירות המבחן בתסקיר המשלים על הדברים שאמרה האם באותה שיחה טלפונית הייתה שגויה ולא מבוססת, ולא היה מקום לשנות בגינה את ההמלצה המקורית. עוד טוען העורר כי בניגוד לתיאור מערכת היחסים בינו לבין המתלוננת העולה מההחלטה, מערכת היחסים ביניהם הייתה תקינה, קרובה והדדית, כעולה גם מהתסקיר הראשון, מבלי שעלתה כל טענה מצד המתלוננת על אלימות כלפיה. בהקשר זה מפנה העורר לכתב האישום, בו צוין לדבריו כי חברותיה של המתלוננת הזעיקו אותו לעזרה כשהיא לא חשה בטוב ולטענתו, הדבר מעיד על כך שהמתלוננת עודנה מבקשת את קרבתו וסותר את טענותיה בדבר רצונה להיפרד ממנו. העורר מוסיף וטוען כי מכל מקום ההשפעה הנפשית שעשויה להיות לשחרורו על המתלוננת אין בה כדי להצדיק את הותרתו במעצר. במהלך הדיון בפניי אף העלה בא כוחו של העורר הצעה נוספת לחלופת מעצר בפונדק רמון המצוי בערבה, הצעה שטרם נבחנה על ידי שירות המבחן.

5.        המשיבה מצדה הדגישה בדבריה כי שירות המבחן למבוגרים, כעניין של מדיניות, אינו משוחח עם מתלוננים קטינים, בהיעדר הכשרה וכלים מתאימים לכך. לכן לא ניתן היה לקיים את הוראתו של בית המשפט קמא בעניין זה. המשיבה הוסיפה וטענה כי מהודעותיה של המתלוננת במשטרה כמו גם מן האירועים המתוארים בכתב האישום ניתן ללמוד על אובססיה קשה, לדבריה, של העורר כלפי המתלוננת ועל הסכנה הנשקפת לחייה, הבאות לידי ביטוי, בין היתר, בניסיונו של העורר ליצור עמה קשר גם בעת היותו בבית המעצר. לטענת המשיבה, אין בכוחה של חלופת מעצר לאיין את המסוכנות הנשקפת מהעורר בנסיבות המקרה דנן ומן הראוי להותיר את החלטת המעצר על כנה.

6.        דין הערר להידחות.

           הערר שלפניי עניינו בשאלה אם ניתן במקרה דנן לאיין את המסוכנות הנשקפת מן העורר בדרך של חלופת מעצר. העורר מואשם בביצוע עבירות של איומים, אלימות ואלימות מינית כלפי קטינה שהייתה בת זוגו. העורר אינו חולק על דבר קיומן של ראיות לכאורה המבססות את האישומים נגדו בעבירות אלה ושלושה תסקירים שערך שירות המבחן בעניינו משרטטים תמונה מורכבת ואין באף אחד מהם המלצה לשחררו לחלופת מעצר, הגם ששירות המבחן התרשם לטובה מהמפקחים שהוצעו. שירות המבחן ציין אמנם בתסקיר הראשון כי התמונה שבפניו אינה שלמה משום שאין ביכולתו להיפגש עם המתלוננת ולהתרשם מעמדתה, אך דומני כי משהוברר כי על פי המדיניות הנוהגת אצל שירות המבחן לעניין קיום מפגש עם מתלוננות קטינות, מפגש כזה אינו אמור כלל להתקיים, אין באי קיומו בלבד כדי להטות את הכף אל עבר שחרורו של העורר לחלופת מעצר. אדרבא מכלול הנסיבות ובהן דברי האם, עברו הפלילי המכביד של הנאשם בין היתר בעבירות אלימות, והאיומים החוזרים ונשנים ברצח שהשמיע לכאורה כלפי המתלוננת, כמו גם הראיות לכאורה בדבר האלימות הנמשכת שנקט כלפיה והעובדה כי גם מבית המעצר ניסה ליצור עימה קשר, כל אלה די בהם על מנת לשכנע כי שחרורו של העורר לחלופת מעצר יש בה משום נטילת סיכון ממשי לשלומה ולחייה של המתלוננת שאין לקחתו. העובדה כי חלק מן המעשים המתוארים בכתב-האישום בוצעו לכאורה על ידי העורר בעודו מרצה עונש מאסר בדרך של עבודות שירות, מעצימה את המסוכנות הנשקפת ממנו ואת החשש כי הוא עלול לפגוע במתלוננת אם ישוחרר לחלופה. על כן, צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי חלופת המעצר שנבדקה לא תסכון בנסיבות העניין. אוסיף ואעיר כי חלופת מעצר נוספת בפונדק רמון אותה הציע העורר במהלך הדיון בפניי היא אמנם מרוחקת יותר, אך זו לא נבדקה על ידי שירות המבחן או על ידי בית המשפט המחוזי. על כן, אין מקום כי תיבחן לראשונה בשלב הערר. עם זאת, וככל שהדבר נוגע לחלופה הנוספת האמורה איני רואה מקום לחסום מראש את דרכו של העורר לנקוט בהליך של עיון חוזר לגביה, אם יבשילו התנאים לכך, אך למותר לציין כי אין בהחלטתי זו משום נקיטת עמדה כלשהי בנדון.

           מן הטעמים שפורטו, הערר נדחה.

           ניתנה היום, ט"ו באב התשע"ג (‏22.7.2013).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    גד

מרכז מידע, טל' 077-2703333  ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: